בעלי מקצוע על הנייר

בעולם בו רוב בני האדם במערב שואפים ומרגישים מחוייבים ללכת וללמוד באוניברסיטאות ומכללות, מרגישים מחוייבים לעשות תואר ראשון, אז להמשיך למאסטר, לאחר מכן להפוך לדוקטורים ואז אולי אף להרחיק לכת ולהפוך לפרופסורים ומרצים נחשקים, בעולם כזה, האם נשאר עוד מקום לאנשים שרוצים פשוט לצאת אל הרחובות, להקים עסק, ללכת ולדאוג לביצוע הדפסת כרטיס ביקור לרכוש מיומנות מתוך ניסיון פרקטי מיד וללא ערימות הידע התאורטי אשר סופגים במהלך לימודי תואר?

אנשים רבים מרגישים שאין ברירה אלא ללכת ולעשות תואר. זוהי הרגשה שיכולה לעיתים להיות מייאשת בפני רבים וטובים. מצד אחד, אפשר כיום ללמוד ולעבור קורסים ותכנים מרתקים על תחומים רבים ומגוונים הרבה יותר מבעבר. אדם יכול ללכת וללמוד חידוש אמבטיות, ברזים וצנרת, יכול ללמוד התקנת שערים חשמליים או עריכת דין. מנגד, הקיום והביקוש של כל אותם תארים וקורסים מביא לכך שקושי רב עולה בפני אדם הרוצה להתקדם ולהצליח ללא תואר או תעודה כלשהי בה חתום שהוא איש מקצוע מוסמך על הנייר.

אז מדוע שלא כולם ילכו ויעברו תואר? יסמנו מעין “וי”? ובכן, ראשית כל, כל קורס וכל שנה בתואר עולים כסף. באוניברסיטה התשלום הוא יחסית נמוך, אך נמוך רק ביחס לשאר. במכללה הסכומים מגיעים כבר לסכומים אדירים וגבוהים עד מאוד, ברמה כזו שרק בני עשירים או מקבלי מלגות יכולים להרשות לעצמם מימון של תואר. לגבי קורסים עניין המחיר משתנה בין קורס לקורס, אך באופן יחסי לכמות הזמן והשעות של הקורס המחיר כמעט תמיד גבוה אם מפרקים זאת לשעה.

מלבד למחיר ולכסף המושקע? עולה בעיה נוספת. הבעיה היא תנאי קבלה. נכון שזה בעצם סינון שנראה הכרחי מאחר והביקוש כה רב בקרב בני האדם ללכת וללמוד והמוסדות והתשתית אינם יכולים לקבל את כולם, כך שהסינון הכרחי. אך האם זה הוגן כלפי אלה שאינם בעלי יכולת גבוהה של הקשה וישיבה בכיתה? אנשים עם בעיות ריכוז אשר יכולים למלא מקצועות רבים בעבודה נאמנה ויצירתית, אך אינם יכולים לשבת וללמוד במשך שלושה חודשים אינטנסיביים למבחן פסיכומטרי או לשבת בשיעור מיקרו/ מקרו ולפתור נוסחאות כשהכישרון שלהם הוא בכלל בידיים ובהתמודדות מול מצבים בזמן אמת.

אם בהתקנת שערים חשמליים ואם בלימודי רפואה, ישנה דעה רווחת הטוענת שמערך הלימודים מגביל ודוחק לשוליים אנשים מוכשרים רבים שפשוט לא יכולים לקבל הזדמנות ובמה בכדי שיוכלו להוכיח את עצמם. עולים רעיונות רבים לטובת שינוי השיטה האקדמאית והצורה בה הביקוש והתנאים להחשב כבעל מקצוע מתקיימים כיום, אך הארגונים החזקים ואף דעת הקהל הרחב אינם באמת מכוונים לשינוי זה ועוד מתעקשים להתלות בשיטות הישנות- חדשות. בינתים, בעל מקצוע צריך תעודה, ובשביל תעודה צריך לעבור מבחנים, ולאו דווקא מבחנים הבאים בקשר ישיר לעבודה עצמה.